להיות חבר / בתגל אריאל.
כל אדם
צריך אדם
שלידו יוכל להיות את שהוא
מה שהוא, איך שהוא
-אדם.
כל אדם צריך אדם
שלידו יוכל פשוט
להיות פשוט.
כמו שהוא, כל שהוא,
איך שהוא. מי שהוא.
כל אדם צריך אדם
שמולו יבוא גלוי, חשוף
לאור לבו ולחשוף
את פצעיו ונגעיו
מבלי לחשוב
אם רע, או טוב
אם זה חשוב.
כל אדם צריך אדם
אפילו אחד
שלידו ידע שהוא מיוחד
איך שהוא, כמו שהוא, מי שהוא.
כל אדם צריך אדם
שלידו יוכל בביטחה
להסיר חומה ומסיכה.
ורק להיות מי שהוא
איך שהוא, כל שהוא.
כל אדם צריך אדם
לבטא ללא סכנה
כל תלונה וטענה
ושלל הבעותיו
בעיותיו ולבטיו.
כל אדם צריך אדם שעבורו יהיה מרחב
למי שהוא ואיך שהוא, כמו שהוא
כוכב.
אם מאיר, או איכשהוא דועך,
כל אדם צריך שמישהו
יזכיר לו איך...
הכל משתנה.
ויש מקום לרגע הזה הסוער
המצטער, הרוחש, הבוער
כל אדם צריך אדם שאיתו יישאר
מבלי להעיר או לבטל, או לכמת
כל אדם צריך אדם
שיהיה בשבילו
באמת.
איתו בשביל
מבלי להיבהל או להבהיל,
מבלי להקטין או להגדיל,
מבלי לחשוש, להיעלם או לנוס.
כל אדם צריך אדם שיפתח לו שער
ואוקיינוס.
מבלי לרחם, מבלי לנחם, מבלי לעשות דבר כמעט מלבד
להיות שם איתו כפי שהוא, איך שהוא, כל שהוא,
כל אדם צריך לדעת שהוא לא לבד.
כל אדם צריך
להיות פשוט
אדם
לעצמו.
להיות ים לדמעותיו
הבוכות השוכחות
את השמחות והכוחות
ושמה שזה ואיך שהוא,
זה רק קורה עכשיו.
כל אדם צריך מראת אינסוף
שתשקף לו את אורו ואת אונו ואת חינו
כל אדם צריך להיות זאת לעצמו.
כל אדם
צריך אדם
שלידו יוכל להיות את שהוא
מה שהוא, איך שהוא
-אדם.
כל אדם צריך אדם
שלידו יוכל פשוט
להיות פשוט.
כמו שהוא, כל שהוא,
איך שהוא. מי שהוא.
כל אדם צריך אדם
שמולו יבוא גלוי, חשוף
לאור לבו ולחשוף
את פצעיו ונגעיו
מבלי לחשוב
אם רע, או טוב
אם זה חשוב.
כל אדם צריך אדם
אפילו אחד
שלידו ידע שהוא מיוחד
איך שהוא, כמו שהוא, מי שהוא.
כל אדם צריך אדם
שלידו יוכל בביטחה
להסיר חומה ומסיכה.
ורק להיות מי שהוא
איך שהוא, כל שהוא.
כל אדם צריך אדם
לבטא ללא סכנה
כל תלונה וטענה
ושלל הבעותיו
בעיותיו ולבטיו.
כל אדם צריך אדם שעבורו יהיה מרחב
למי שהוא ואיך שהוא, כמו שהוא
כוכב.
אם מאיר, או איכשהוא דועך,
כל אדם צריך שמישהו
יזכיר לו איך...
הכל משתנה.
ויש מקום לרגע הזה הסוער
המצטער, הרוחש, הבוער
כל אדם צריך אדם שאיתו יישאר
מבלי להעיר או לבטל, או לכמת
כל אדם צריך אדם
שיהיה בשבילו
באמת.
איתו בשביל
מבלי להיבהל או להבהיל,
מבלי להקטין או להגדיל,
מבלי לחשוש, להיעלם או לנוס.
כל אדם צריך אדם שיפתח לו שער
ואוקיינוס.
מבלי לרחם, מבלי לנחם, מבלי לעשות דבר כמעט מלבד
להיות שם איתו כפי שהוא, איך שהוא, כל שהוא,
כל אדם צריך לדעת שהוא לא לבד.
כל אדם צריך
להיות פשוט
אדם
לעצמו.
להיות ים לדמעותיו
הבוכות השוכחות
את השמחות והכוחות
ושמה שזה ואיך שהוא,
זה רק קורה עכשיו.
כל אדם צריך מראת אינסוף
שתשקף לו את אורו ואת אונו ואת חינו
כל אדם צריך להיות זאת לעצמו.
הפיל בקירקס ( כתיבה- בתגל אריאל ע"פ סיפור ידוע)
אולי לא תאמינו, תגידו- זה שטויות
אבל פיל- ג-דול! גדול כמו שפיל יכול להיות-
ראיתי שלשום, ליד אוהל הקרקס.
עומד במקום. לא יוצא, לא נכנס...
אז תהיתי...
האם הוא פיל תרבותי ומנומס?
מדוע אינו מדלג, מדוע לא נס?
ודאי גדל במרחב, בהרים
וכל דבר היה יכול להרים.
אז איך הפיל הזה...כיצד
ככה פשוט עומד לו בצד?
התקרבתי אליו בזהירות והגעתי למסקנה.
-אה, זה ברור! הוא קשור בחבל, ליתד קטנטנה.
זה מסביר בבהירות את כל העניין.
הוא פשוט לא יכול. לא שאינו מעוניין.
הסתובבתי לאחור, בסיפוק על התגלית
רק שאז החל לנגן בתוכי התקליט-
בקלות יכול להשתחרר מהחבל
הוא רק צריך להרים קצת את הרגל...
חשבתי על הפיל ולבי נחמץ
מדוע אינו מפעיל קצת מאמץ?
האם אינו רוצה לצאת לטייל, לרקוד,
מה, באמת כך מתאים לו- לעמוד?
אז ראיתי לפניי את מאלף החיות
ושאלתי אותו -איך זה יכול להיות.
הסתכל עליי האיש, בחיוך שבע-רצון
"הפיל קשור ליתד, מאז שהוא פילון.
בזמנו, הוא ניסה אלף פעם להשתחרר,
אבל, הוא היה גור -לא הצליח, אז וויתר.
לאט לאט, התרגל לרעיון שרגלו קשורה
והבין שאין טעם לנסות עוד פעם לשחררה.
מאז הוא גדל ופיל...לא מפעיל מחשבה...
עכשיו ילד, תעשה לי טובה,
לי כמאלף, זה הרבה יותר קל,
אז אל תגלה לו שהוא מסוגל".
חזרתי הביתה אחרי שהייתי עד,
לפיל שאינו משחרר עצמו מיתד.
לא מפני שלא יכול, לא שלא רוצה
אלא רק בגלל שכבר אינו מנסה.
ובאילו הרגלים וחבלים אני אוחז
שלהתיר ולשחרר איני מעז?
ומה יאפשר לי לעשות את הצעד
גם אם בפנים אני רועד מפחד?
אולי עדיף להשאיר את הרגל ביתד?
חפיף...הגוף כבר הסתגל...אני גם מפחד...
אני מסכים ומתיר לעצמי להישאר תקוע!
רק ברגע זה, אח...עכשיו אני רגוע...
ומה אם זה פשוט לשחרר ולא כזה נורא,
מה אם נדרשת כאן, רק בחירה?
מה יאפשר לי לשחרר את המבוכה
ולבקש גם מכם קצת תמיכה
שגם אתם תהיו עדות, עדים
לשחרור היתדות, היתדים
התקועים השקועים בעיוורון בעברי
ודלת תיפתח לעתיד של-מה עוד אפשרי?
מה אם צעד אחד בשביל פיל קטן גדול
זה שינוי של ממש בעולם העגול?
לחבק את מי שהנך ( דצמבר 2016 נכתב עבור משתתפי הסדנה)
סליחה...
האם הנך מוכן...בבקשה
לחבק את ...אותך?
את עצמך?
לחבק כל מה שהנך?
חבק...ה-כל
את המטיל ספק
ברגע זה
את המדכא והמדוכא
את הלוחם את המוחל
את המולך המתנשא
את הדועך והקמל
את המורד והבועט
את היודע הקולט
את האילם את השותק
את המדבר והצועק
את הנחוש והקשוח
את הלחוץ וקצר-הרוח
ת'עצבני את הכועס
ת'אימתני המבאס
את הרגוע את הנינוח
את זה שאין לו כח
חבק...
את המנהיג והנשיא
את השפל את השיא
את מעורר ההשראה שאין דומה לו
ואת המאכזב שאין קורא לו
את שאתה קורא לו רע
את שאתה קורא לו טוב
חבק ..את הנורא
את כל מה שהרחקת...
חבק...קרוב
מה שעשית מכוער
מה שעשית יפה
חבק..
מחבק
עיניים, ידיים, כדור
קפיצה לסל וקולע...
חבק את החשוף
הפגיע העקום
את הגמגום
את הצולע
שתיקות, צעקות
ילדים בגן
לבד. נדנדה.
חבק את שרה
יצחק, אברהם
עקדה.
מחבק
את הילד
מחבק את הילדה
מחבק מאורגן
מחבק באלגאן...
ילקוטים פזורים במסדרון
חבק אותם, שחרר
חבק ת'זכרון.
מחבק את הזעם
האשמה, הבושה
מחבק את כל הצער
מחבק את החולשה
מחבק חרטה מחבק סליחה
מחבק אותה מחבק שמחה
מחבק התלהבות,
מחבק את הזוהר
מחבק התאהבות,
מחבק את הטוהר
מחבק את האם
הגדולה הקטנה
מחבק את ההם
את אש הלהבה
מחבק ת'אהבה
מחבק ת'הקרבה
מחבק את אבא
מחבק את הדור
מחבק את החושך
מחבק את האור
מחבק בקשה
מחבק את הקסם
מחבק את האישה
בחיבוק היא נכנסת
מרגיש מרגישה
מחבק את החיבוק ,
מחבק את הקדושה
מחבק את הגוף
מחבק את המגע
מחבק את הליטוף
הנעימות
החמימות
מחבק חגיגה
חגיגה חגיגה גע גע גע!
מחבק את היש
מחבק את האין
השאיפה והנשיפה
והרווח בינהן
מחבק את המרחב
מחבק את היצירה
מחבק את הסתיו
מחבק את הבחירה
מחבק את החיבוק
מחבק אותי
מחבק
את היותי
כל שהוא אני
הממדים והזמנים
שהייתי..שאהיה
את כל שאפשרי
הוויה אינסופית מחבקת אותי
מחבק. מחבקת אותי
מחבק.
מחבקת אותי. מחבק.
אולי לא תאמינו, תגידו- זה שטויות
אבל פיל- ג-דול! גדול כמו שפיל יכול להיות-
ראיתי שלשום, ליד אוהל הקרקס.
עומד במקום. לא יוצא, לא נכנס...
אז תהיתי...
האם הוא פיל תרבותי ומנומס?
מדוע אינו מדלג, מדוע לא נס?
ודאי גדל במרחב, בהרים
וכל דבר היה יכול להרים.
אז איך הפיל הזה...כיצד
ככה פשוט עומד לו בצד?
התקרבתי אליו בזהירות והגעתי למסקנה.
-אה, זה ברור! הוא קשור בחבל, ליתד קטנטנה.
זה מסביר בבהירות את כל העניין.
הוא פשוט לא יכול. לא שאינו מעוניין.
הסתובבתי לאחור, בסיפוק על התגלית
רק שאז החל לנגן בתוכי התקליט-
בקלות יכול להשתחרר מהחבל
הוא רק צריך להרים קצת את הרגל...
חשבתי על הפיל ולבי נחמץ
מדוע אינו מפעיל קצת מאמץ?
האם אינו רוצה לצאת לטייל, לרקוד,
מה, באמת כך מתאים לו- לעמוד?
אז ראיתי לפניי את מאלף החיות
ושאלתי אותו -איך זה יכול להיות.
הסתכל עליי האיש, בחיוך שבע-רצון
"הפיל קשור ליתד, מאז שהוא פילון.
בזמנו, הוא ניסה אלף פעם להשתחרר,
אבל, הוא היה גור -לא הצליח, אז וויתר.
לאט לאט, התרגל לרעיון שרגלו קשורה
והבין שאין טעם לנסות עוד פעם לשחררה.
מאז הוא גדל ופיל...לא מפעיל מחשבה...
עכשיו ילד, תעשה לי טובה,
לי כמאלף, זה הרבה יותר קל,
אז אל תגלה לו שהוא מסוגל".
חזרתי הביתה אחרי שהייתי עד,
לפיל שאינו משחרר עצמו מיתד.
לא מפני שלא יכול, לא שלא רוצה
אלא רק בגלל שכבר אינו מנסה.
ובאילו הרגלים וחבלים אני אוחז
שלהתיר ולשחרר איני מעז?
ומה יאפשר לי לעשות את הצעד
גם אם בפנים אני רועד מפחד?
אולי עדיף להשאיר את הרגל ביתד?
חפיף...הגוף כבר הסתגל...אני גם מפחד...
אני מסכים ומתיר לעצמי להישאר תקוע!
רק ברגע זה, אח...עכשיו אני רגוע...
ומה אם זה פשוט לשחרר ולא כזה נורא,
מה אם נדרשת כאן, רק בחירה?
מה יאפשר לי לשחרר את המבוכה
ולבקש גם מכם קצת תמיכה
שגם אתם תהיו עדות, עדים
לשחרור היתדות, היתדים
התקועים השקועים בעיוורון בעברי
ודלת תיפתח לעתיד של-מה עוד אפשרי?
מה אם צעד אחד בשביל פיל קטן גדול
זה שינוי של ממש בעולם העגול?
לחבק את מי שהנך ( דצמבר 2016 נכתב עבור משתתפי הסדנה)
סליחה...
האם הנך מוכן...בבקשה
לחבק את ...אותך?
את עצמך?
לחבק כל מה שהנך?
חבק...ה-כל
את המטיל ספק
ברגע זה
את המדכא והמדוכא
את הלוחם את המוחל
את המולך המתנשא
את הדועך והקמל
את המורד והבועט
את היודע הקולט
את האילם את השותק
את המדבר והצועק
את הנחוש והקשוח
את הלחוץ וקצר-הרוח
ת'עצבני את הכועס
ת'אימתני המבאס
את הרגוע את הנינוח
את זה שאין לו כח
חבק...
את המנהיג והנשיא
את השפל את השיא
את מעורר ההשראה שאין דומה לו
ואת המאכזב שאין קורא לו
את שאתה קורא לו רע
את שאתה קורא לו טוב
חבק ..את הנורא
את כל מה שהרחקת...
חבק...קרוב
מה שעשית מכוער
מה שעשית יפה
חבק..
מחבק
עיניים, ידיים, כדור
קפיצה לסל וקולע...
חבק את החשוף
הפגיע העקום
את הגמגום
את הצולע
שתיקות, צעקות
ילדים בגן
לבד. נדנדה.
חבק את שרה
יצחק, אברהם
עקדה.
מחבק
את הילד
מחבק את הילדה
מחבק מאורגן
מחבק באלגאן...
ילקוטים פזורים במסדרון
חבק אותם, שחרר
חבק ת'זכרון.
מחבק את הזעם
האשמה, הבושה
מחבק את כל הצער
מחבק את החולשה
מחבק חרטה מחבק סליחה
מחבק אותה מחבק שמחה
מחבק התלהבות,
מחבק את הזוהר
מחבק התאהבות,
מחבק את הטוהר
מחבק את האם
הגדולה הקטנה
מחבק את ההם
את אש הלהבה
מחבק ת'אהבה
מחבק ת'הקרבה
מחבק את אבא
מחבק את הדור
מחבק את החושך
מחבק את האור
מחבק בקשה
מחבק את הקסם
מחבק את האישה
בחיבוק היא נכנסת
מרגיש מרגישה
מחבק את החיבוק ,
מחבק את הקדושה
מחבק את הגוף
מחבק את המגע
מחבק את הליטוף
הנעימות
החמימות
מחבק חגיגה
חגיגה חגיגה גע גע גע!
מחבק את היש
מחבק את האין
השאיפה והנשיפה
והרווח בינהן
מחבק את המרחב
מחבק את היצירה
מחבק את הסתיו
מחבק את הבחירה
מחבק את החיבוק
מחבק אותי
מחבק
את היותי
כל שהוא אני
הממדים והזמנים
שהייתי..שאהיה
את כל שאפשרי
הוויה אינסופית מחבקת אותי
מחבק. מחבקת אותי
מחבק.
מחבקת אותי. מחבק.
